שלום, אני נוסעת

נועה הנדין בשדה התעופה

הולכת כדי לחזור אני מסתכלת עליהם ישנים, על שלושת הגוזלים שלי. שלושה בנים, שלושה צמודים, שלוש אהבות שלי שסערו לתוך חיי בתוך ארבע שנים. תוך כדי תנועה היו רגעים שנראו כאילו הם לא זזים ולא יזוזו, והיו רגעים שברחו לי בין האצבעות. הכול היה קיצוני, שום דבר לא עשה קולות של רוגע. ההורות הזאת שלנו […]

הלו ארטיק!

חיים של אמא

מתכונים לארטיקים בריאים "די! תניחו לי!" שמעתי את זעקותיה הדמיוניות של דלת המקרר שנפתחת ונסגרת כל שתי דקות בממוצע בחופש הזה. לא ברור למה, אבל משהו גורם לילדים שלנו להימשך אל הדלת הזאת ולפתוח אותה שוב ושוב, כולל היתלות ובהייה פנימה אל מעמקי המקרר, כאילו מישהו ממש חשוב עתיד לפרוץ משם ולמסור להם הודעה שתשנה […]

בגד הים של אמא

אני מאלה שמאז ומתמיד התייחסו לבגד ים כפריט אופנתי. עוד כשהייתי ילדה דמיינתי איך ליאור מילר אוסף גם אותי מבית הספר בג'יפ נטול הגג והחגורות שלו (לא חשבתי אז שאין בעיה בקומבינה המופרכת הזאת), איך אני ספק מרימה ידיים ספק מעיפה את החולצה ואיך רואים שיש לי פלפל. כדי להתקרב לחלום התקרבתי לחנות של פלפל, […]

שייק איט מאמא!

עד לפני שהפכתי לאמא "העונה החמה" הייתה הקיץ. זהו, ככה פשוט; התייחסות ברורה ומובהקת לטמפרטורה בלבד. מאז שפסעתי לעולם ההורות בצעדים מהוססים שהפכו נחרצים מאד (שלושה ילדים בארבע שנים) "העונה החמה" היא הרבה יותר מסף טמפרטורה. לפחות לא רק חיצוני

זמן אמא

. אימהוּת היא מדע בדיוני, ואני לא מתכוונת רק לחלק הזה שבן אנוש נוצר לך בתוך הגוף ואשכרה בוקע ממך ומבקע את כולך, הפעם אני מתכוונת למימד הזמן. יש כאן איזה קונפליקט בלתי נתפס שבו הזמן הזה מצליח בעת ובעונה אחת לטוס במהירות של סופת טורנדו ולהזדחל בקצב של השלום (אופס, השתרבבה לי אג'נדה פוליטית). […]