קטגורית ארכיון: אמאל’ה

כוחה של אמא

אני אוהבת לתכנן; אני אוהבת גבולות ומסגרות וידיעה. ועכשיו אני לא יודעת. והלא יודעת הזה מעיף אותי במהירויות שאני לא מכירה למיליון מחשבות, כי האמת היא שאני ממש על הקצה של הלמצות. מודה. עשיתי כבר עשרות או מאות יצירות עם הילדים, קראנו עוד ועוד סיפורים, שיחקנו מחבואים, אפילו הגמשתי את החוקים, ואז שוב הגמשתי, וצעקתי, […]

שעת כושר משפחתית
(או: אלה אנחנו- גרסת המציאות)

לשאול מישהי איך היא אוהבת את הפעילות הגופני שלה, זה קצת כמו לשאול: "איך את אוהבת את הקפה שלך?"- אז בימים כתיקונם אני אוהבת את הפעילות הגופנית שלי לבד, בפול ווליום, לבד, בעוצמה גבוהה ולבד. בול כמו שאני אוהבת את הקפה שלי. אבל תראו קטע; מאז שנכנסה הקורונה לחיי היא ביטלה את הלבד באופן כמעט […]

את לא מחליטה עלי!
(או: איך מצאתי את עצמי עם אוברול ורוד מאוד וצמוד מאוד)

אני יודעת שפורים עבר ושאולי בלוגפוסט על תחפושות נראה קצת פחות רלוונטי כרגע- אבל תנו לי עוד כמה שורות, ותבינו. אין כאן טיפים לקניית או הזמנת תחפושות- ובימי קורונה ואלכו ג'ל שכאלה אני לא חושבת שמישהו יכול לתת טיפ אמיתי לתזמון משלוחים מעבר לים. אז מה כן יש כאן?- הצצה לדרך שלי (היא אפשרית, אני […]

קורונה-מדונה
(או: דרישת שלום מהאפידרמיס שלי)

יש לה את השם הכי אינטרנשיונל שפגשתי לאחרונה, ובטיימינג אחר יכולתי גם להאמין שהיא בכלל כוכבת פופ חדשה שהגיעה לרשת את מדונה (נו הארד פילינגס, מדונה) אבל הקורונה לא הולכת להיכנס לפלייליסט של גלגל"צ. מיומה הראשון ועד היום היא מככבת בכל מהדורת חדשות, כמו שעון, כשהיא מעלה אצלנו שוב ושוב את מפלס הפחד, או הבהלה, […]

שלום, אני נוסעת

נועה הנדין בשדה התעופה

הולכת כדי לחזור אני מסתכלת עליהם ישנים, על שלושת הגוזלים שלי. שלושה בנים, שלושה צמודים, שלוש אהבות שלי שסערו לתוך חיי בתוך ארבע שנים. תוך כדי תנועה היו רגעים שנראו כאילו הם לא זזים ולא יזוזו, והיו רגעים שברחו לי בין האצבעות. הכול היה קיצוני, שום דבר לא עשה קולות של רוגע. ההורות הזאת שלנו […]